<h1>סמ"ג לאוין סימן ה'</h1>
<h2>דף קיג:</h2>
(ש)לא תשנא את אחיך בלבבך (ויקרא י"ט י"ז), אין לוקין על לאו זה לפי שאין בו מעשה (רמב"ם דעות פ"ו הל' ה' ע"ש). ותניא בתורת כהנים (קדושים פרק ד' ח') ומביאה בפרק יש בערכין (ערכין ט"ז ב') יכול לא יכנו ולא יסרטנו [נ"א יסטרנו] ולא יקללנו תלמוד לומר בלבבך בשנאה שבלב הכתוב מדבר (יראים סי' קצ"ה). וגרסינן בפרק שלישי דיומא (ל"ח א') על מעשה בית גרמו בלחם הפנים ובית אבטינס בקטרת שבקשו חכמים לדחותם ממקומם ולא יכלו מכאן אמר בן עזאי בשמך יקראוך ובמקומך יושיבוך ומשלך יתנו לך ואין אדם נוגע במוכן לחבירו. על כן אל ישנא אדם את חבירו כשמרויח אצלו ודואג פן יקפח פרנסתו. כשיחטא איש לאיש לא ישנאנו (אל ישנאהו) וישתוק כמו שנאמר ברשעים (שמואל ב' י"ג כ"ב) ולא דבר אבשלום עם אמנון, אלא מצוה להודיעו ולומר לו למה עשית לי כך וכך שנאמר (ויקרא י"ט י"ז) הוכח תוכיח את עמיתך, ואם חזר בו ובקש ממנו למחול לו [צריך למחול לו ו]לא יהא המוחל אכזרי שנאמר (בראשית כ' י"ז) ויתפלל אברהם אל הא-להים (רמב"ם דעות פ"ו הל' ו'), כמו ששנינו בפרק החובל (ב"ק צ"ב א'). אמנם אם ראה אדם באדם דבר עבירה והוכיחו פעמים רבות ולא קיבלו מותר לשנאותו כדאמר בפרק ערבי פסחים (קי"ג ב') כי תראה חמור שונאך רובץ (שמות כ"ג ה') דמיירי בזה הענין שראה בו דבר עבירה שמותר לשנאותו וכן כתוב (משלי ח' י"ג) יראת ה' שנאת רע.
